חג פורים הוא חג בו אנחנו מתחפשים והשמחה מקודשת.
תחפושות הן ההזדמנות שלנו לעטות איזו דמות שנרצה. אם נעמיק במחשבה נראה שזה מה שאנחנו עושים כל הזמן. אנחנו עוטים מסכות שונות במסגרות שונות ומול אנשים שונים ותלוי סיטואציה לעיתים. אנחנו לא אותו הדבר כל הזמן. אלו לא פנים שונות שלנו, אלה התאמות שאנחנו עושים למי שאנחנו בהתאם למה או למי שסביבנו.
יש לנו מלא סיבות לעטות מסכות: למצוא חן, לא להסתבך, להתאים לאחרים, לשים גבול ביני לבין..., להגן על עצמנו ועוד..
האם אתם מודעים למסכות שאתם עוטים, מול מי ומתי? האם אלה המסכות שאתם בחרתם לעטות? האם אתם יודעים למה הן שם? האם זה מוצא חן בעיניכם? האם זה משרת אתכם? ומה יקרה אם בפעם הבאה לא תעטו אותן?
וכאן מתבקש לודא שאנחנו יודעים מי אנחנו באמת ומתי זו מסכה. האם אני האמיתית היא אחת מהדמויות שבאות לידי ביטוי בחיים שלי או שאולי עוד לא אפשרתי לאני האמיתית לצאת לאור? הדרך להבין את זה היא לראות אם באמת בכל מצב ומול כל אדם ובכל סביבה אנחנו באמת עושים את הרצון אמיתי שלנו, מודעים לצרכים ולגבולות שלנו ומתנהלים מתוכם ובהתאם להם. ברור שלפעמים נבחר לותר על רצון או גבול - כשזו בחירה שלי - אז זה היה הרצון שלי גם כן :)
למה בעצם שנעטה מסכה? אם אנחנו כאלה יצורים מופלאים וכל אחד מאיתנו מביא את הייחוד שלו, את הכישרונות, האיכויות והתובנות שלו, תורם את תרומתו הייחודית לסביבה, אז למה?
האם אתם תוהים לפעמים אם אתם בדיוק כמו שאתם זה מספיק? "Am I enough?"
אז תדעו שכן, אתם more than enough. אנחנו יכולים לעשות הכל. ה-כל. זה עניין של בחירה.
אני שונאת לרוץ. אחרי 3 צעדים יש לי צעקות בראש "למה??? למה?????? מה עשיתי??????". אבל אם אני אחליט שאני רוצה לרוץ מרתון אני יכולה. אני אתחיל להתאמן, אני אמצא דרך להנות מזה (מוסיקה, שותפים לריצה, שיגרת יוגה וארוחה מעולה אחרי, ריצה במקומות שאני אוהבת...) וכמה זמן שייקח - בסוף אוכל לרוץ מרתון. זה עניין של בחירה. ובחירה להבדיל מרצון - זה שבבחירה יש את המוכנות שלי "לשלם את המחיר", מוכנות לותר על דברים למען זה, להתאמץ ולעשות כל מה שצריך - כי בחרתי.
כולנו יכולים לעשות הכל. כולל עבודה פנימית על הטוב, על האופטימיות, על האמונה, על הבטחון, על כל דבר.
והנה היוגה מגיעה, מביאה אותנו בקצב שלנו לחיבור לעצמנו, קילוף שכבות ומסכות ולמידה מי אנחנו, עבודה על כל חלק שנרצה לעבוד עליו בגוף, במיינד ובנפש, חקירה והתפתחות.
זה הקשר בין יוגה לפורים. זה וקידוש השמחה. שהרי שמחה מגיעה כשאנחנו חשים שבעי רצון (בארוע משמח, מהישג וכו). ושביעות רצון - סנטושה - כי מערכי היוגה. לחיות בשביעות רצון מהקיים, מהשפע שניתן לנו כאן ומהשפע שהוא אנחנו בעצמנו.
חג פורים שמח!