.
"צריך שכל איש ידע ויבין, שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין לו נר.
וצריך שכל איש ידע ויבין, שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים,
ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו." \הרב קוק
פעמים רבות יושב מולי אדם בשנות ה-20, 30 וגם 40 לחייו, ותוהה מהו הייעוד שלו. לרוב הוא יודע שהוא לא במקום הנכון או שבחר כיוון שהוא לא חושב שהוא רוצה להמשיך בו. תמיד עולה השאלה "איך אני יודע מה נכון?". כתבתי רבות על העובדה שעמוק בפנים אנחנו יודעים הכל. התפקיד שלי מולו הוא רק להאיר לו עם פנס את הדרך אל התשובה. הפנס הוא לשקף לו, לתת זוית אחרת, כלים ודרכי חשיבה והתנהלות אחרים. זה מה שאני עושה כמנחה לאנשים וגם זוהי ההגדרה של גורו, אגב. GU זהו החושך ו- RU מפזר. גורו מפזר את החושך. יש לכך פרשנויות שונות. יש מי שיחשוב שגורו הוא אדם שיראה לו את האור, את התשובות להכל, את מה שהוא צריך לעשות. אנשים עושים להם גורו (מעין "עשה לך רב") ומעצימים אותו כמקור האור של חייהם. לא, גורו אינו מורם מעם, הוא אדם עם פנס (ידע והבנה) והיכולת (והרצון) להחזיק אותו עבור אחרים. כך שכשאדם מרגיש שחשוך לו, לא ברור לו, לא טוב לו, באספקט מסוים בחייו או בכלל – אני אחזיק את הפנס על השביל שלו, שיוכל לראות בעצמו שיש בור, שיש פרח, שיש עליה או ירידה. אנחנו נדבר על הבור ועל האפשרויות. אולי הוא יבחר להכנס אליו וללמוד מכך. אני אהיה שם להושיט יד עם כלים וידע שיוכל לצאת מהבור ולא לפספס את השיעור. אולי הוא לא צריך את השיעור הזה והוא ידע כבר לעקוף את הבור. בסוף לומדים בכל מקרה.
בואו נדבר על דהרמה, מושג המפורש כ- חובה, חוק, דרך, איכות. הפרשנות הרווחת היא "הדרך הנכונה לחיות". בהסבר מערבי פשוט, זהו הייעוד שלנו. בהסבר עמוק יותר מן התרבות ההודית – זוהי החובה של כל אדם לקיים את הדהרמה שלו לשמירה על הסדר הקוסמי. אני חושבת שהסבר הבא משלב את שניהם:
בגוף האדם ישנן קבוצות תאים שונות. תא עור שונה בתכונותיו ובתפקידיו מתא בעין. התכונות תואמות את התפקיד = תפקיד תואם את התכונות. באותה המידה השמש, תכונותיה הן חום ואור וזהו תפקידה. הגשם רטוב ולכן תפקידו להשקות. השמש לא יכולה להשקות והגשם לא יכול לחמם או להאיר. זהו הסדר בגוף האדם וזהו הסדר הקוסמי. אנחנו, כל אחד מאיתנו הוא כמו תא באנושות/ביקום. לכל אחד מאיתנו תכונות שונות ועל כן תפקידים שונים שנועדנו למלא כאן. תפקיד גנן/ת בגן ילדים דורש תכונות של סבלנות, יצירתיות, אנרגטיות, חום ועוד. אם אדם יבחר להיות גנן/ת בגן ילדים ולא יהיו לו את התכונות הנדרשות – כולם יסבלו, הילדים ומשפחותיהם, הוא ומשפחתו. עליו לבחון מחדש את תכונותיו ולהבין מהו תפקידו.
הנפש יודעת. עמוק בפנים ישנה ידיעה מה הכי מתאים, מה באתי לעשות כאן, למה אני משתוקק. יהיו גם קולות נוספים – מה יאמרו אחרים, האם אני עומד בציפיות, האם אני אאכזב את עצמי או אחרים, האם אני מספיק טוב, האם יש לי סיכוי להצליח, האם אהיה מאושר, האם זה יביא לי תוצאות רצויות, האם זה אחראי, האם זה אפשרי בכלל, מה אם אכשל... ועוד.
אני מאמינה שזה לא שאנחנו לא שומעים את הקול הפנימי שלנו, אלא שהקולות האחרים חזקים יותר ואנחנו גם רגילים להקשיב להם ולהתנהל על פיהם. אפשר, כדאי וחשוב ללמוד למי להקשיב בתוכנו.
בואו נדבר על קארמה, מושג המפורש כ- פעולה, עבודה וגם כגורל. בפרשנות קלילה – הקארמה היא חוקיות, בה על פי הפעולות שלנו נקבע הגורל שלנו, או במילים אחרות (ההגדרה שמכירים כל תלמידיי), זהו עיקרון זריעת הזרעים. הפעולות שלנו, כולל המילים שאנו אומרים, לכולם יש השפעה בעולם הזה, לא רק עלינו אלא על כל מי שזה נגע בו. לדוגמא – הבחירה שלי ללכת למקום מסוים, תפגיש אותי עם אדם שיושפע ממשהו בי או משהו שאמרתי, מה שישפיע על חייו, הוא יתנהל אחרת באופן שישפיע על האנשים סביבו וההשפעה עליהם תיגע באנשים בחייהם.... וכו. כל פעולה/אמירה היא כאילו זרקנו אבן קטנה לאגם ועכשיו ישנם עיגולים עיגולים אינסופיים שנוצרו מזריקת אבן קטנה לאגם. ההשפעה הזו ממשיכה וממשיכה אל האגם כולו וחוזרת אלינו באופן מסוים.
אנו רוצים לזרוע זרעים טובים בעולם, גם כי היסוד שלנו הוא טוב, יסוד של אהבה, והרצון הכי עמוק שלנו הוא זה. וגם כי זה יחזור אלינו (בחיים האלה או אחרים). מכאן מגיעים משפטים כמו:
karma has no deadline
karma means that life is a boomerang - what you give is what you get
How people treat you is their karma, how you react is yours
ועוד...
והייעוד? הייעוד הוא רעיון, הוא לא תפקיד ספציפי. כשהייעוד הוא להביא שמחה לעולם והמתנה היא ההומור - היישום יכול להיות ליצן רפואי, סטנדאפיסט, מנחה יוגה צחוק ועוד - התפקיד תלוי בתמהיל המתנות - גישה לילדים או למבוגרים, עמידה מול קהל גדול או פרטני, עבודה מהשכל או מהרגש ועוד. תחת אותו הרעיון ממש, המתנות יכולות להיות להיות קשורות למוזיקה, צילום, אמנות כלשהיא ועוד. הייעוד יכול להיות רעיון שקשור לריפוי - ושוב מגוון התפקידים האפשריים הוא רחב, ממעבדה לחקר הסרטן ועד נטורופת, תלוי בתמהיל המתנות של האדם. כשאנחנו קולטים מהו הייעוד שלנו, מה הרעיון אותו באנו לעשות כאן, אנחנו בדרך כלל גם רואים איך היינו בו בעבר באופנים שונים - מה היו התפקידים ואילו מתנות שלנו באו לידי ביטוי, ואנחנו יכולים לדייק איך נרצה להיות בו עכשיו או בעתיד.
כשאנחנו בוחנים את שני המושגים האלה: דהרמה וקארמה, המסקנה היא שכשאנחנו בדהרמה שלנו הקארמה שלנו מדויקת. כשאנחנו בייעוד שלנו אנחנו מרגישים את זה, מדויק לנו ונכון לנו, טוב לנו ויש לנו היכולת לעשות טוב בעולם.