מהו אושר?
"מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב"/ תהילים לד 13
ביהדות אדם המוצא שלום פנימי בתוכו, חי באהבה (לעצמו, לחברו ולאלוהיו), רואה את הטוב שבבריאה ושמח בחלקו – עשיר ומאושר.
יש מי שיאמרו שהאושר עשוי מרגעים, אולי הצלחות והישגים, אולי הנאות החיים, יש שיאמרו שזה מצב מנטלי שלא ניתן להגיע אליו כלל.
וביוגה – כמובן שפניתי לאיינגאר לחפש תשובות.
האם האושר הוא בשחרור מכל אלה? עבור היוגי הכמיהה להצלחות ולהנאות מהווה שעבוד לתשוקות, דחפים, הרגלים וחומר. יאמר כל בודהיסט שכל אלה ברי חלוף. "היוגי בעל ההגשמה ממשיך לתפקד בעולם, אך בדרך שהיא חופשייה. היא חופשייה מתשוקות המניעים וחופשייה מתשוקה לפרי או לתגמול ממעשה...." (איינגאר, "אור על החיים"). האם שם יש אושר?
האם יש אושר בסמדהי? היוגה סוטרה כולה מביאה אותנו מעשר הכוונות (יאמה וניאמה), דרך הגוף הבריא והנשימה המאזנת, אל תודעה מתרוקנת, עד לסמדהי. כל החקירה, העבודה, ההתקדמות והלמידה, להגיע למצב בו אין "אני" ואין עוד מסכים, הכל מתבהר ו"הנפש הפרטית מתמזגת באוקיינוס ההוויה" (איינגאר, "אור על החיים"). ובלי "אני" - יש בכלל מקום לבחון שם מידה של אושר?
אולי האושר טמון בסנטושה, בשביעות רצון, להיות בסיפוק, לא באדישות אלא בשוויון נפש, אל מול "יש" ו"אין" כי תמיד יבואו יחד. לזהות את שניהם, לשאוף בהתמדה לשיפור מתוך חצי הכוס המלאה דווקא. בלי מודע, אני לא יודעת מתי בדיוק, בחרתי לדבוק במחשבה הזו ומתוכה לנסות לחוות את חיי ולאהוב אותם. לא תמיד בהצלחה, אבל בנסיון מתמיד להשתפר
"Healthy plants and trees yield abundant flowers and fruits. Similarly from a healthy person, smiles and happiness shine forth like the rays of the sun." BKS Iyengar
נכתב לניוזלטר של ארגון מורי היוגה לפני מספר שנים.