לפני הרבה זמן הייתי צנחנית, צניחות חופשיות. היינו יורדים חבורת מטורללים (מדהימים אחד אחד) לסופי שבוע של צניחות בSkydive Eilat מועדון שהיה ליד שיזפון. צנחתי המון פעמים, בזריחות מרהיבות ושקיעות אדומות, הנוף של המדבר, הריגוש של מה שהיום נראה לי הזוי - ככה להיות תלויה באויר... כל החויה היתה מדהימה. הנסיעות יחד עם מוזיקה ונופים, עצירות לאכול ושיחות ליליות, הלינה בשטח, קבלת שבת עם אנשים מכל העולם והמנוחות המרגיעות בין הצניחות.
אני לא יודעת איך אתם רואים את המצב שלנו כאן, נראה שזרקו אותנו ממטוס, תלויים באויר, פה ושם יש איזו פעימה, כמו מצנח שנפתח לרגע, רוב הזמן יש הצבעות נגד כל מה שיעזור לנו (אבטלה לעצמאים, קצבאות לקשישים...) והחלטות שמפילות אותנו מהר וחזק.
איך זה קורה? זה קורה כשמסכימים לפחד. כשאנחנו מפחדים אנחנו נאכל כל פייק ניוז ונבלע, ניתן לכל מי שצועק שיש לו פתרון שיוביל. אבל אין לו. לא נראה שהוא חושב על פתרון עמוק ואוהב עבורנו. לחצי מהממשלה המאוד רחבה ובזבזנית הזו אין. במקום זה הם לוקחים את המצנחים של כולנו כדי שירגישו בטחון עבור עצמם.
מה עושים? נזכרים שיש לנו את הכוח, יש לכולנו מצנח רזרבי אצלנו - אצלנו הכוח, היכולת. אין ממה לפחד. זה זמן טוב, כל אחד עם עצמו וכולנו יחד, למשוך בידיות, לפתוח את הרזרבי, לנהל את הנפילה הזו. כשיש מצנח הנפילה קסומה, אפשר לעשות פניות וגלגולים באויר ולהנות כל כך. תתנערו מהפחד, תפסיקו להאמין לססמאות.
תחשבו מה הייתם רוצים שיהיה כאן, עבורכם, עבור המשפחה שלכם, עבור כולנו. איזה עולם ואילו חיים אתם רוצים? אתם בכיוון? הוא לא בכיוון.
תתחילו לחיות את החיים שלכם, למלא את הרצון שלכם, לברוא מציאות, לראות הזדמנויות, להגשים את עצמכם. כשאדם חי חיים מלאים, שמחים, מרגיש בטוח ואוהב - הוא משרה טוב סביבו, מדגים לאחרים את האופציה הזו. אם כל אחד מאיתנו יקשיב ללב שלו שרוצה לשמוח, לאהוב ולהגשים ויחיה את חייו ככה בדיוק - זאת תהיה לכולנו צניחה חופשית מהנה עם נחיתה רכה ונעימה.
הספקתי הרבה בחיים עד עכשיו, אבל כזו כתיבה פוליטית עוד לא היתה לי :) העניין הוא לא אדם אחד או חבורת אנשים שלא ממלאים את תפקידם. העניין מה הוא כל אחד מאיתנו יבחר לעשות עכשיו.
אל תסכימו לפחד.