איפה תמצאו תשובות להכל חוץ מגוגל? מיינדפולנס, יוגה ומודעות

מתי אדם מחפש תשובה? חשבתי על זה הרבה, מאחר וכל מי שמגיע אליי מחפש תשובה כלשהיא. יכול להיות מוזר שאדם מחפש תשובה לגבי החיים שלו ועל עצמו - אצל אדם שהוא לא מכיר בכלל, אבל זה לא מוזר בכלל, זה אנושי. לפעמים יש צורך שמישהו מבחוץ יראה לנו דברים שמבפנים אי אפשר לראות.

חיפוש של תשובה נובע מעלייתם של שאלות, ספקות, בלבול. מה זה המצב הזה? מתי הייתם מבולבלים או היה לכם ספק לגבי משהו בחיים שלכם?

מתחילת חיינו הסבירו לנו, לימדו אותנו והדגימו לנו איך לחיות, איך לחשוב, מה נכון ולא נכון, מה מתאים לנו ומה פחות, למדנו אילו התנהגויות מביאות לנו תגובות אוהבות ואילו לא, מתי אנחנו מוערכים ומתי ננזפים, המבוגרים לימדו אותנו את החוקים והמוסר שלהם, את השקפת העולם שלהם. ילדים לא שוקלים האם נכון או לא – הם סופגים. דון מיגל רואיס כותב על זה הרבה בסיפרו "ארבע ההסכמות" (ספר מקסים ומומלץ, אגב).

אז ילדים לומדים מלא דברים מעניינים, בלי שההורים מתכננים או מודעים, כמו למשל: שהתנהגות בהתאם להוראות מביאה להערכה, שלא מתאים לצחוק בקול כי בבית רצו שקט, שלהיות כמו כולם זה טוב וכשילד מביא משהו שונה זה הוגדר מגוחך, מוזר או לא מתאים, שלהביע גבול "לא רוצה" הביא לכעס ועונשים, ועוד. הורות היא מקצוע מרתק, מקצוע ללא הסמכה לפני שנכנסים לתפקיד, תפקיד שאין בו הפסקת צהריים או חל"ת. בסופו של דבר כל הורה, כל אדם, עושה את המקסימום שלו ואין כאן תלונות על הורים אלא למידה על עצמנו. מה אנחנו למדנו בילדות שלנו?

כל זה בונה את מערך השיקולים איך לחיות, איך להתנהג, איך להגיב, מה כן ולא להביע, איזה מקום יש לנו בעולם ומי אנחנו. לרוב נגלה שיש כאן תפיסות מוטעות. שאם נביע גבול (באופן ברור ומכבד) זה ייטיב לנו את מערכות היחסים ולא יביא לשום עונש. אם נצחק בקול רם כי זה עולה לנו מהבטן זה ידביק את כולם והשמחה תתפזר בחדר. וכו.

הבחירות שלנו מגיעות פעמים רבות מתוך אותן תפיסות מוטעות. ככה רובנו מסתובבים בעולם!

היוגה מגדירה 5 תפיסות מחשבתיות שגורמות לנו לסבל: ידיעה מוטעית, אגואיזם, היצמדות, סלידה ופחד ממוות. אלה הפנצ'קלישות ויש עליהן בלוג שלם, המפרט ומסביר איך הן באות לידי בחיינו. לכולם ניתן לראות איך נזרעו באדם בילדותו ובמהלך חייו.

מעניין לראות כל פעם מחדש, איך כשאנחנו חושפים יחד את התפיסות המוטעות, קל מאוד לפוגג אותן כי הן לא מתאימות לאדם שיושב מולי ומיד הוא רואה את זה. הוא פשוט לא ידע שהן שם בכלל, התיישבו בגיל צעיר או במהלך חייו במרכז הניהול של חייו.

כשהבחירות נעשות מהמקום הלא נכון – מקום שהוא לא אני באמת כפי שאני, מה שאני באמת רוצה, ואיך שאני באמת רואה את הדברים – אנחנו מגיעים למקומות שאחרי כמה זמן נגלה שהם לא מתאימים לנו, לא מדויק לנו, לא טוב לנו בפנים.

אז עולים הספקות, הבלבולים והשאלות.

אז קודם כל מגלים מה מנהל אותנו ונפטרים מכל תפיסה מוטעית שלא מתאימה לנו. ואז לפעמים כמו נשאר ריק, לא ברור איך להתנהל עכשיו, איך עכשיו עושים החלטות ובחירות בחיים.

התשובה בפנים. כל התשובות בפנים. כשמנקים את התפיסות המוטעות שלנו לגבי עצמנו ולגבי החיים, שרובן מילדות אבל לא רק, אנחנו מגלים את עצמנו כפי שאנחנו באמת. ניקינו רעשים ונשאר שקט ועכשיו נשאר רק להקשיב לעצמנו. כל אדם יודע מה טוב לו, מה הוא רוצה, מה הכי בא לו, מה נעים לו, מה מתאים לו, לאן הוא רוצה ללכת ולמה.

עוזר לדייק כשמבינים מהי דהרמה ומהו ייעוד, עליהם כתבתי בבלוג נוסף שמומלץ לקרוא.

אם אם לא יודעים עדיין – קחו לעצמכם זמן להקשבה פנימה. זה יגיע : )