שרון לוגו ללא רקע.png

על מלחמה ושלום

"מי שאין נפשו משוטטת במרחבים, מי שאינו מחפש אמת וטוב בכל לבבו,

אינו סובל מהריסות של עולמו הפנימי, אבל גם לא בונה שום עולם רוחני משלו" \ הרב קוק


אחת הנקודות שחוזרות על עצמן בשיחות הקליניקה ובכלל בהתבוננות שלי על עצמי, אחרים והעולם, היא נושא של מלחמה ושלום. אם נתבונן היטב וננתח באובייקטיביות, מלחמה היא מעשה ידי האדם בעוד שלום הוא המצב הטבעי. מוזר לקלוט את זה, אבל זו האמת. כדי להבין את זה קודם נדון שמהי מלחמה וממה היא מורכבת, וכמובן מהו שלום וממה מורכב גם הוא.


מלחמה היא כל מצב של קונפליקט הכולל הפעלת אלימות מכל סוג, להשגת מטרות. נכללות בזה מלחמות פנימיות, מלחמות עם אחרים, מלחמה כתפיסת עולם. לכל אחד המלחמות שלו. משפטים כמו "השמנתי מלא, זה לא הגוף שלי, אני לא סובלת את עצמי ככה", "אני לא אסלח לעצמי בחיים על זה, לא מבין איך יכולתי לעשות את זה", "אני יודע שאני דפוק, אין לי מה לעשות עם זה". מלחמות במערכות יחסים אינן רק עם אנשים שאנחנו פחות אוהבים ולא רוצים אותם בחיינו. גם במערכות יחסים קרובות ואינטימיות, הרבה פעמים כשיש קונפליקט מיד הופכים לאויבים, מרגישים שהוא נגדנו ועלינו להגן על עצמנו, עולה רצון פגוע בו ועוד.ואנחנו במחלמה גם מול המציאות, מצבים קיימים בחיינו שלא נוחים ולא מוצאים בחיינו אנחנו רבה פעמים נריב אתם, "אני לא מאמינה ששוב יש קורונה, זה הורס לי את החיים, אני לא יכולה יותר". כל אלה הם war zones, אזורי מלחמה בתוכנו ובחיינו. אזורי מלחמה, כמו שאנחנו מכירים היטב, הם אזורים של כאב והרס. בכל אלה נמצא אשמה, חרטה, פחד, חוסר כבוד וחוסר הערכה, התנגדויות לחלקים של עצמנו ואלימות ריגשית ומילולית וללעיתים גם פיזית (כגון הרעבה עצמית ועוד).


וכמו בכל אזור מלחמה – אפשר גם לעשות שלום. לא קל למצוא הגדרה למונח שלום. אם תחפשו תמצאו "היעדר סכסוך", "יישוב מחלוקות" ו"אי לוחמה". אבל זה לא מספיק רק לא לריב. הרצון שלנו הוא להיות בשלוה, בהסכמה, בהרמוניה עם מה שזה לא יהיה. עם הכל בעצם.


לעשות שלום בתוכנו זה תיאורטית הכי קל – זה אני מול עצמי, הצד השני, שהוא אני גם כן, כמוני מעוניין בשלום והגיע לשיחות השלום בגישה זהה לשלי, הרי הוא אני J ומצד שני זה מצריך מודעות עצמית לזהות שאני במלחמה פה ולבחור להשכין שלום: עם הגוף הנהדר שלנו, שמשרת אותנו כמכונה מופלאה ואדירה, שיש בו תמיד יופי, חיוניות, חושניות ועוד. עם העבר שלנו ממנו נוכל ללמוד ולשם כך הוא התרחש ונוכל תמיד לדלות מתוכו זכרונות משמחים ומרגשים. עם תכונות ודפוסים שלנו, עליהם אנחנו יכולים לעבוד – לשקלל או לשחרר, הכל בר שינוי עם בחירה והשקעה.


אותו הדבר מול הבית, אנשים, מצבים, צמתים בחיים.


אם מלחמה כוללת פחד, חוסר כבוד והערכה, הרי שהשכנת שלום, בפנים ובחוץ, כוללת הרבה כבוד והערכה, קודם כל לעצמנו, לסמוך ולהאמין בעצמנו – מה שיפחית את הפחד. אם אהבה היא המקור לכל, אהבה עצמית היא הבסיס לכך.


כשאתם במלחמה עם מישהו – ממה אתם מפחדים? על מי אתם לא סומכים – על עצמכם או עליו? ואם כך – למי אין לכם הערכה מספקת – לו או לכם?


כשאתם במלחמה מול משהו בחיים – האם אתם מזהים שזה הפחד שלכם מדבר? שאתם לא סומכים על עצמכם? שאתם לא מזהים את היכולות, העוצמות והכשרונות שלכם באותו הרגע?


כשאתם במלחמה מול עצמכם – אותו החלק שאתם ככ לא אוהבים, בגוף או הנפש, לא מכבדים ולא מעריכים אותו – האם אתם מזהים את האלימות המילולית שאתם נוקטים בה? האם אתם מודעים שאתם ראויים ליחס אחר? שכל החלקים שלכם, שהם אתם, ראויים ליחס אחר?


מלחמה ואתגרים יש בהם טוב, יש בהם מקום שאינו נוח ומאלצים אותנו לגלות בתוכנו ובחיינו מקומות בהם הגיע זמננו להתפתח, לפתור, לגדול. זה מרגיש כמו שקיעה, זו יכולה להיות זריחה.


היוגה מלמדת אותנו להעלות את המודעות והנוכחות כך שנראה את כל אלה.


היוגה מכוונת אותנו להיות מחוברים אל עצמנו ואל הסובב אותנו.


היוגה מציגה לנו את האיזון העדין של סטהירה סוקהם: יציבות ונינוחות, מול כל דבר ובכל אספקט.


היוגה מנחה אותנו, ההנחיה העליונה ביותר, חיים של א-אימסה: אי-פגיעה, אי-אלימות.


היוגה מאפשרת לנו לעבוד על כל מה שנרצה, בגוף, במיינד ובנפש, לשקלל או לשחרר.


והיוגה מלמדת אותנו שכל תרגול, כל יום וכל רגע – הם חדשים, הזדמנות חדשה לעשות ולהיות.


לכולנו יש אזורי מלחמה בתוכנו ובחיינו. כל רגע הוא הזמנה לזהות ולעשות שלום.


מגיע לנו לחיות בשלום. באנו לכאן להנות. האפשרות הזו היא יצירה שלנו.