• שרון הילה שטרן

יוגה ביוון


יש אי יווני קטן אחד שאני חוזרת אליו שוב ושוב בשנים האחרונות, לפעמים למנוחה החלומית שלי ולפעמים עם תלמידים, אנחנו נוסעים לשם לחופשת יוגה מדהימה.


מרגע ההגעה לאי מתרחשות כמה תופעות: מושג הזמן מתערפל קצת, הלב נפתח אל מול הנופים, תחושת חופש פועמת מול האופק הכחול האינסופי ולאט לאט, כל אחד בזמנו, חווה רגיעה גדולה. האנשים על האי מסבירי פנים, גם הם לוקחים את הזמן ואין ברירה אלא להאט את הקצב ולהשתלב בטוב הלב הכללי. באי הזה אפשר להשאיר את התיק בבית הקפה על הכיסא ואת הטלפון על השולחן, גם את הארנק, לגשת לשירותים וכלום לא ייעלם. אפשר להשאיר את מפתחות האופנוע/ טרקטורון/ רכב בפנים. אפשר לסמוך כמו שמזמן שכחנו. האי מוקף ים צלול בגוונים עזים, החופים נקיים ושונים זה מזה, יש מקומות לטייל ולטפס ויש אוכל טעים וטרי בכל מקום. האי הזה מרגש אותי גם עכשיו, כשאני כבר בדרך הביתה, בשדה התעופה של אתונה, אחרי שבועיים שלמים של חופשה משמחת במיוחד.

גילוי נאות לגבי אהבתי לאי הזה - באי הזה גם פגשתי את אהבת חיי.

באי הזה יש כמה וכמה מרכזי יוגה, קטנים וגדולים, הם כולם יפים ובכולם ישנם מורים נהדרים.

בחופשה הזו תרגלתי לבד, על החוף ובתוך המים. הנשימה שלי היתה עמוקה במיוחד, הגוף שיתף פעולה בכל אסאנה והנוכחות היתה מושלמת. באי הזה עמידות הראש הכי קסומות, רגועות, יציבות ומשמחות מתרחשות.

למה? למה שם זה ככה תמיד? אני קושרת את זה לכל התופעות שהזכרתי קודם, הצלילות, החופש, הלב הפתוח, הרוגע, האמון – הן מסירות מתוכי שכבות של טרדות, דאגות ומתח, שכבות של כיווץ שרירים וקמטי פנים. הן מביאות איתן יכולת להתמסר, לנכוח, להיות אני במלוא תפארתי ברגע נתון. ובמצב הזה הנשימה עמוקה, המיינד צלול והגוף מתמסר בקלות.

אנשים חווים את אותן תופעות במקומות שונים, כמו תאילנד, הודו, אוסטרליה, מכתש רמון...

האם אנחנו יכולים לחוות חופש, לב פתוח, אמון, רוגע בכל מקום? בכל זמן? האם אנחנו יכולים לבחור לראות בתוכנו ובכל אדם את הטוב, לראות בכל מצב את היופי ולאפשר לעצמנו להירגע אל תוך הסיטואציה ואל מול כל אדם? האם אנחנו יכולים להיות ב"לסמוך" תמיד? האם אנחנו רוצים בזה? האם אנחנו מוכנים לזה? למה אנחנו זקוקים כדי לפתוח את הלב או כדי להרגיש חופשיים או שלווים?

כן. אנחנו יכולים לבחור איך לראות את העולם סביבנו, המציאות היא סובייקטיבית ולא מוחלטת. אנחנו יכולים לייצר בתוכנו כל תחושה שנבחר, התחושה והרגש נובעות מהמחשבה שקדמה להם, והמחשבה היא תוצר שניתן לשלוט בו, לבחור אותו. המחשבות שלנו הן כביכול זורמות במיינד ועושות כרצונן. זה לא מדויק, רכבת המחשבות היא רק רכבת שחולפת במיינד שלנו. היא לא המיינד עצמו. בכל רגע ניתן לעצור את המחשבה, לזהות אם היא מתאימה לנו ולעבד את המידע ולחשוב מה שנרצה לחשוב, המיינד הזה בו זורמות המחשבות הוא סלון ובסלון שלי אני אוהבת לארח אנשים שאני אוהבת ואני נמנעת מלהכיל בו אנשים שאינם נעימים לי. מה תרצו לארח בסלון שלכם?

מה שרציתי לומר הוא, שהאי היווני הוא נהדר ובכל זאת, אם לא ניסע אליו או לתאילנד או למכתש אותן התחושות יכולות להתקיים גם בבית או בגינה ובכל זמן ומקום שרק נרצה.

נותר רק לבחור...


#תובנותיוגהלחיים #קרמה #אושר #יוגה #מיינדפולנס