חוסר ודאות, אשליה ומציאות

בימי קורונה הוקפאה כל תרבות הפנאי, עסקים רבים סגורים ואנשים מונחים להישאר בבתיהם. פתאום בבת אחת הכל השתנה והביא אתגרים שונים: לא לעבוד, שינויי הרגלים, הפסקת הבילויים ומסגרות של חביבים, להיות בבית, להיות עם המשפחה, להיות עם הילדים, להיות לבד, דאגות כלכליות, דאגות בריאותיות, חרדות קיומיות, חוסר שליטה על החיים, חוסר ודאות מה יהיה, ועוד...


לא מעט אנשים פירטו לי את האתגרים שהם חווים וחוסר שליטה וחוסר ודאות הם בראש הרשימה. אנחנו יצורים ששואפים לתחושת בטחון מתחילת קיומנו. גם שליטה וגם ודאות מיייצרים תחושת בטחון. עם זאת, כששאלתי את האנשים שדיברו איתי מתי היתה להם ודאות – ראינו שמעולם לא באמת, לדוגמא, כשענו לי "היתה לי ודאות שאני הולכת לעבודה והילדים הולכים למסגרות" – עובדה שזה לא קורה עכשיו, משמע זה לא היה באמת ודאי. ודאי משמעו 100% שזה יקרה. ואין דבר כזה. אתם יכולים לשים שעון מעורר למחר ב7 בבוקר ועדיין אולי תתעוררו ב6, אולי תכבו את השעון ותמשיכו לישון. אין ודאות. כשבוחרים בן/ת זוג אין ודאות, כשעולים על מטוס אין ודאות... אין ודאות. ודאות זו אשליה. אין דבר כזה. בדיוק כמו שאין שליטה על כלום – אתם יכולים לתכנן מה שתרצו – אין ודאות שזה יקרה כי יש נסיבות וכוחות נוספים שפועלים בעולם הזה מלבדכם והמשפט היחידי שאני יודעת באידיש ואוהבת אותו מאוד אומר:

האדם מתכנן ואלהים צוחק = א מאענטש טראכט און גוט לאכט. תחושות שליטה ו-ודאות הן אשליה.


אבל אנחנו יצורים ששואפים לתחושת בטחון ולכן אנחנו נאחזים בתחושות שאנחנו יודעים מה יהיה, שיש לנו שליטה, שיש לנו ודאות. גם כשהרגשתם ככה לפני הקורונה, זה לא באמת היה אמיתי, אלא אשליה שיצרנו כדי להרגיש רגועים, כדי להרגיש בטוחים. בתחושת שליטה וודאות אנחנו לכאורה יודעים שאנחנו יודעים מה יהיה בעתיד. זו אשליה.


אם נרפה את הצורך בתחושת שליטה ואת הצורך בתחושת ודאות – לא יהיה לנו במה להיאחז, ואולי יותר נכון לומר – נוכל להיאחז בדבר היחידי שהוא ודאי וקיים – ההווה. הכאן והעכשיו.


המציאות לא נוחה לנו כרגע, אבל היא המציאות. לא נוח לנו זה בכלל לא אומר שזה לא טוב עבורנו. אני רואה את הקורונה כמשהו חיובי מעצם הגעתו. נשמע מוזר? המשיכו לקרוא:


1. עלינו ללמוד לקבל את המציאות כפי שהיא, להלחם במציאות הזו יביא לנו רק סבל וגם החלטות ובחירות שלנו ייעשו מתוך מצוקה, לחץ ועוד. קבלת המציאות אינה כניעה ופאסיביות. קבלה זה לומר "אוקיי, זו המציאות וזה מה יש. איך אני עכשיו מתמקם פה מחדש, מוציא את המקסימום שלי, נושם, מתקדם, מציב יעדים, מחשב אולי מסלול מחדש..." ללא מלחמה מולה. מתרגלי YIN יוגה יזהו את ההתמודדות הזו בדיוק על מזרן היוגה.


2. ראיית הטוב בכל דבר. מאתגר מאוד ועדיין אפשרי וגם כדאי. להתחיל עכשיו ובכל דבר ומצב, בכל אדם ובעצמנו.


3. ההבנה שלכל דבר יש סיבה ובכל דבר יש שיעור וללמוד לראות את זה. לא משנה במה אתם מאמינים אם בכלל (דת אמונה פילוסופיית חיים ועוד). אם תבחרו לקבל את התפיסה הזו דוקא עכשיו, תוכלו למקסם כבר היום את היתרונות ואת הלמידה שלכם.


ועוד...


שמתם לב מה קרה לנו? אנושות שלמה שהיתה רגילה להתקדם בקצב מהיר, מכורים לאיזה מרוץ, אנשים שכבר לא מבלים זמן עם המשפחה או עם עצמם, שלא נחים, שלא שמים לב לבריאות שלהם ושכחו שכולנו אותו הדבר ושכולנו קשורים זה לזה – כל האנושות... תראו מה קרה לנו פתאום: כל אחד קיבל זמן איכות למליון דברים שיטיבו איתו, הרגלים חדשים, תובנות חדשות כך שכשהקורונה תחלוף – נגלה שהרווחנו.


כי הכל חולף וגם זה יעבור.