דיבורים, או למה היוגים שותקים


"מהן המילים אם לא שתיקה" \ שלמה ארצי

אחד המורים שלי ליוגה מקפיד לאכול בכל יום את אותו הדבר בשתי ארוחות קבועות – בוקר וערב, ללא שינוי, במשך שנים. הוא טוען שעלינו להקפיד ולברור את כל מה שנכנס לפה שלנו, לשים לב גם לכמויות ולמתי אוכלים. אני חושבת את אותו הדבר על מה שיוצא לנו מהפה – המילים שלנו, הדיבור, עליו כדאי לשים לב, מה אנחנו אומרים, כמה ומתי.

למילים יש כוח, כוחה של מילה הביא לפרוץ מלחמות, סיומן של אהבות גדולות ושל חיים. כוחה של מילה לרומם את רוחנו לכל היום או להפילה. כוחה של מילה להביא להצלחה או לכשלון. לא רק המילים הנאמרות מאיתנו לאחרים, גם, ואולי בעיקר, המילים הנאמרות מאיתנו לעצמנו בתוכנו.

האם אנו מפרגנים לעצמנו ומחמיאים לעצמנו, או רק מונים את הכשלים והטעויות, מבקרים ושופטים? האם אנו דנים עם עצמנו שוב ושוב, משחזרים סיטואציה, מה יכולתי לומר, מה כן נאמר ולמה, מנתחים וחופרים עד התשה? האם אנחנו יודעים לשתוק עם עצמנו?

למה אנחנו נוטים למנות את הכשלים? למה אנו חופרים? למה אנחנו לא שותקים?

למה אנחנו צריכים את המילים?


אני חושבת שאנחנו מדברים כל כך הרבה פשוט כי אנחנו לא סומכים. מה? כן, לא סומכים. על מי? על כולם, כולל על עצמנו.

בשונה מבדרך כלל, שאני פוצחת כאן בהסבר מעמיק וארוך, עם דוגמאות ואפשרויות, הפעם אני חושבת שהדבר הנכון הוא להציע ניסוי קטן. בכל מקרה אני תמיד מציעה לתלמידיי להטיל ספק ולבחון בעצמם כל ידע שמועבר אליהם, גם אם הוא מועבר מטובי המאסטרים בתחומם.

והניסוי הוא בירור – בפעם הבאה שאתם מוצאים את עצמכם חופרים ומשחזרים סיטואציה, מונים כשלים או מבקרים את עצמכם בתוככם – אני מזמינה אתכם לברר האם אתם סומכים על עצמכם נקודתית לאותו המצב – האם אתם יודעים שעשיתם את המיטב שלכם, יודעים שאתם נהדרים וגם אם לא הגעתם לתוצאה הרצויה אתם יודעים איך להמשיך מכאן ויש לכם את כל היכולות הנדרשות, כך שאפשר לשחרר מיד עכשיו ולהמשיך הלאה ללא דיבור נוסף.

כאשר מדובר בחפירה פנימית של סיטואציה מול אדם נוסף אתם מוזמנים לברר גם האם אתם סומכים עליו, על הטוב שבו, על שגם הוא עשה את המיטב שלו ואין בו אלא כונה ורצון טובים.

וכך גם לגבי הדיבור שלנו החוצה אל אחרים. כשיש צורך לדבר – האם אתם סומכים על עצמכם? על הצד השני? מאיפה נובע הרצון לדבר, הכמות והתזמון?

אם נסמוך על עצמנו ועל אחרים שכולנו עושים את המיטב, שלכולנו לב אוהב, כונה ורצון טובים וראיית האחר, נגלה שאין לנו צורך לדבר כ"כ הרבה, בפנים בחוץ, שיש לנו יכולת לצמצם את הכמות, לבחור את התזמון בקלות (כי אין "אני חייב עכשיו") וגם התוכן יהיה מדויק יותר למה שבאמת מתאים נכון חשוב וראוי.

ואז נשאלת השאלה – למה זה טוב? למה טוב לדבר פחות?

כי זו אנרגיה מתבזבזת כאן במקום לתעל אותה למקומות שמקדמים ומשמחים אותנו ואחרים.

כי זה מיינד סוער ועמוס שמעמיס את הרגש, התחושה, ההתנהלות והחיים אצלנו ואצל הסובבים, לעומת מיינד שקט, לב רגוע והתנהלות שלוה המשפיעה על הסביבה בהתאם.

כי אז יש מקום למעשים, ממש לפעול ולהתקדם, ממש להביא את עצמנו למימוש והגשמה בעולם, כי אלו פשוט לא באים במילים (אם לדייק - למעט הגשמה מקצועית אצל בעלי מקצועות המילים - סופרים, משוררים, פילוסופים, תאורטיקנים וכו).

אז הנה הניסוי והנה ההזמנה, הנה רעיון חדש מוצע כאן ולסיום הצעה אחת אחרונה – אם בחרתם לדבר, עם אחרים או עם עצמכם – בחרו לומר משהו טוב.

#תובנותיוגהלחיים #קרמה #אושר #יוגה