בלילות החורף הקרים

בימים קרים במיוחד אני חושבת על שתי אוכלוסיות שאם אנחנו לא נדאג להם אין מי שידאג – קשישים ובעלי חיים. למי שנרתע מהסמיכות, קחו נשימה ותקראו.


הקשישים במדינה שלנו נחלקים לאלו ששפר עליהם מזלם ויש להם כסף, בני משפחה ומטפלים סביבם, יש תקציב לחימום הבית, לאוכל ולתרופות, יש מי שיסייע להם, יביא להם מצרכים, יקשיב להם, יארח להם לחברה וידאג להם. ויש את אלו שלא. להם קר עכשיו.


כמה נתונים מתוך דו"ח של מכון ברוקדייל לשנת 2019 : 20% בלבד מן הקשישים בישראל מדווחים שהם יכולים לכסות את ההוצאות החודשיות שלהם, 40% מוותרים על חימום ומיזוג בתיהם, 43% לא יכולים להרשות לעצמם ביטוח משלים, 4% מוותרים על ארוחה חמה לפחות פעם ביומיים, 32% מבני 65 ומעלה בישראל מרגישים בדידות מידי פעם או לעתים קרובות. בשנת 2019 היו 130 קשישים שנפטרו לבדם בביתם ונמצאו רק כעבור כמה ימים ויותר. יש כמעט מליון קשישים בארץ. המשמעות – מאות אלפי קשישים שקר להם ברגעים אלה, מאות אלפים שרעבים, מאות אלפים שמרגישים בדידות. מאות אלפי קשישים לא דיברו היום עם אף אחד. כל אלה הם אנשים שחיו כאן חיים שלמים, הקימו משפחות, לחמו במלחמות, עבדו ותרמו לחברה.


אי אפשר להתעלם מהאוכלוסיה הזו וגם אי אפשר לחשוב "לי זה לא יקרה". אלה הסבים וההורים שלנו, השכנים שלנו וגם אנחנו נגיע לשם. אם יש לכם שכנים קשישים, בקרו אצלם מידי פעם, תשאלו אם הם צריכים משהו מהסופר, שבו איתם קצת, כשאתם מכינים משהו טעים – תביאו להם, תשאלו איפה הם בחג ותפתחו את הלב.





בישראל אין המון כלבי רחוב אבל יש המון חתולים. אני שמחה לומר שאני רואה, מתחת לבניינים רבים בערים, מחשבה על החתולים: בחורף מכינים להם פינות לישון, ארגזי קרטון ושמיכות ישנות. בקיץ משאירים להם כלים עם מים. ובמכלאות שוכבים כלבים ומחכים לאימוץ, קר שם ועצוב. תדאגו לחתולים סביב ביתכם ואמצו כלב או חתול הביתה. זה הזמן, זה החבר הטוב ביותר לכם ולילדיכם, הוא תמיד נאמן ומקור של שמחה, הוא יודה לכם ואתם תרגישו את זה בכל יום. זו זכות בעיניי לגדל בעלי חיים. זכות שלנו.


אלה הן שתי אוכלוסיות שאין להן איך לדאוג לעצמן. יש מדינות בהן יש יותר דאגה לאוכלוסיה המבוגרת ו/או לבעלי החיים, כאן כרגע קצת פחות. זה עלינו. אם כל אחד יבחר לדאוג לקשיש אחד בסביבה שלו ולבעל חיים אחד – דמיינו איך העולם ייראה מחר!


נולדנו מלאים בטוב ואהבה, בורכנו בשפע גדול (ממון, כישורים, אהובים ועוד). בואו ניתן מכל אלה וכמה שיותר.


יש לנו יכולת מופלאה לעזור זה לזה ולהיות שם עבור מי שצריך. בתוך מרוץ החיים אנחנו שוכחים לפעמים... הבלוג הזה הוא תזכורת.