א-לימות. אחריות. קבלה ויוגה. חיבור ואהבה.

נכתב בישראל של חום יולי אוגוסט 2020, קורונה, הפגנות ואלימות משטרתית,

רצף דיווחים על גננות וסייעות אלימות, ועוד ועוד ועוד... יום לאחר מקרה אונס מטלטל באילת.



מתי זה התחיל? מתי בהסטוריה של המין האנושי נזרע הזרע למציאות שלנו היום, בה האישה נתפסת כאובייקט, כמשהו לכבוש, כמשהו שמספק משהו מתי שרוצים למי שרוצים? אולי זו שאלה לפרופסור יובל נוח הררי. אולי כשמישהו הגה את המונח "המין החלש"?


מקרה האונס הזה (אילת, בת 16 שתויה ו-30 גברים בתור במסדרון), זהו מצג קיצוני של תרבות עגומה שקיימת פה. עם תנועת ה- METOO# פתאום ראינו איך כמעט כל הנשים סביבנו מתייגות וחושפות שגם הן. נדיר היום למצוא אישה שמעולם לא נגעו בה, לא הטרידו, לא כפו, לא תקפו, לא שלחו יד או הערה באופן משפיל, מביך, תוקפני, מטריד, מבזה. שנים שנשים נלחמות על מקומן, על ניפוץ תפיסת "המין החלש" ועל שוויון. יש לנו עוד דרך לעבור כאן. נשים הן נשים וגברים הם גברים. יש נשיות ויש גבריות בעולם. אין חזק וחלש. אין טוב יותר ופחות. יש בני אדם. התופעה היא רחבה יותר. היא ביסודות וערכי העולם שלנו.

במציאות שלנו היומיומית אנחנו מוקפים באלימות, בפעוטונים וגני ילדים, בהפגנות ובין פלגים בעם, אלימות משטרתית, אלימות מינית, אלימות במשפחה בהיקף הזוי, אלימות מילולית שגורה ושכיחה בכל מקום, גם בכביש, גם בכנסת ובעימותים פוליטיים, אלימות בריונית ברשת, אלימות כלפי קשישים, כלפי אוכלוסיות חסרות אונים. אנחנו מוקפים באלימות על רקע גזעני, דתי, מיני, פוליטי, מיגדרי, לאומני, דמוגרפי והרשימה ארוכה.


"כמה מדרגות נעלה עד שנראה זה את זה?" (הג'ירפות).

בחמישה ל9 בבוקר השדרנית בגלגל"צ נפרדה מהמאזינים ואמרה שהיא מקדישה לסיום שיר לנערה מהמקרה באילת, "בין אם באשמתה ובין אם לא" (מילים שלה), שיר מהאייטיז. לא שמעתי את השיר. נתקעתי על "באשמתה". כן, יש לנו עוד דרך לעבור.

יומיים הרשת זועקת מי ההורים של הבחורים האלה. ילד סופג, ילד לומד, ילד מחקה, ילד קולט מהסביבה, ילד מתעצב בראי הקרקע בה צמח. כל המדינה שלנו היא הקרקע הזו, כל העולם הזה. כולנו צריכים לקחת אחריות.

Individuals make difference!


אני בעד להתמקד בהווה. אני מאמינה שלכל אחד יש אחריות. אני תופסת אנשים כבעלי השפעה גדולה סביבם. אני גורסת שטבע האדם טוב מנעוריו. כולם. אני בוחרת את הערכים שלי, את המילים והמעשים שלי.


עכשיו מתבקשת ההבנה של כל אחד שמקומו בעולם גדול, שהגיע זמנו לבחור להיות קול משפיע, להיות השינוי שהיה רוצה לראות בעולם. אפשר בקטנות, בהתנהלות היומיומית, בשפה שמשתמשים בה, בהתנהגות זה לזה בכביש, בעסק, בבית. הפצת מסרים יכולה להתבצע 24/7 בכל פלטפורמה ודרך שיש, מסרים של אהבת אדם וכל יצור חי, עשיית טוב, ראיית האחר, נתינה, נדיבות, אמפתיה וחמלה. סבלנות וסובלנות. שנלמד לכבד ולהעריך את עצמנו וזה את זה.


היוגה פירושה חיבור, תורת הקבלה קוראת לחיבור - חיבור האדם אל עצמו. לא התחפרות, לא חיבור לכל הפחדים והכעסים. חיבור אל האני הפנימי (האני הפנימי, האני האלוהי, האני העליון), אל הטבע שלנו, אל הרצון אמיתי שקיים כשמסירים את ההגנות, אל ההרגלים והסיפורים. הטבע שלנו והרצון הכי טבעי ובסיסי שלנו הוא אהבה. לאהוב ולהיות אהובים. לחיות באהבה. במציאות העכשוית לא קל למצוא אותו בתוכנו. יש תחושת סכנה באויר, חום יולי אוגוסט טעון באנרגיות לא קלות. החיבור אלינו פנימה מאפשר להתנתק מהשפעות החוץ ולהביא את עצמנו כפי שאנו באמת. תורת הקבלה מגדירה זאת כחיבור לניצוץ האלוהי שקיים בנו ומכאן חיבור לאלהים. החיבור לטבע שלי הוא החיבור לאלהים שלי. והוא מאפשר חיבור בין אנשים, בין כולנו.

Be the change you want to see in the world (מהטמה גנדי)